גנרטור החירום מתניע. אבל האם הוא מוכן לרגע האמת?
מה ההבדל בין בדיקה בריקם לבדיקה בעומס, אילו דרישות צריך לברר, וארבע שאלות שכדאי לוועד הבית לשאול לפני שמקבלים דוח בדיקה.

גנרטור חירום במגדל מגורים הוא רכיב קריטי להמשך פעילותן של מערכות בטיחות ותשתיות חיוניות בעת הפסקת חשמל או אירוע חירום.
מערכות כמו גילוי וכיבוי אש, משאבות, פינוי עשן, תאורת חירום, מעליות חירום ועוד מסתמכות על אספקת חשמל תקינה מהגנרטור.
שתי בדיקות, שתי שאלות שונות
קיימות שתי בדיקות עיקריות לגנרטור:
- בדיקה בריקם
- הגנרטור פועל ללא צרכנים (ללא עומס). נבדקות ההתנעה, המנוע, שמן, קירור, מצברים, מתח ותדר.
- בדיקה בעומס
- הגנרטור מספק חשמל בפועל לצרכנים. כך ניתן לבדוק את יכולתו לשאת עומס, את יציבות המתח והתדר ואת תפקוד המערכות בזמן אמת.
בדיקת עומס יכולה להתבצע גם באמצעות עומס דמה. בדיקה כזו בוחנת את ביצועי הגנרטור, אך אינה מחליפה בדיקת העברה ותפקוד של מערכות החירום המחוברות אליו.
ומה לגבי חובת הבדיקה?
חשוב להבחין בין בדיקת חשמלאי־בודק, בדיקת עומס ותחזוקה שוטפת. אלה בדיקות שונות, עם מטרות ותדירויות שונות. גם בבניין מגורים שגובהו מעל 42 מטר, יש לברר מהו האישור הנדרש ומה מקור הדרישה, ולא להסתפק בכותרת "אישור תקינות שנתי".
היקף הבדיקות תלוי בין היתר בייעוד המתקן, הוראות היצרן, דרישות התכנון, רשות הכבאות ולעיתים גם חברת הביטוח.
בקשו מהגורם המקצועי שמתחזק את הגנרטור לזהות את הדרישות החלות על הבניין ולתעד אותן בתוכנית התחזוקה.
מתי נדרשת בדיקת חשמלאי־בודק?
תקנה 26 לתקנות החשמל (התקנת גנרטורים למתח נמוך), התשמ״ז–1987, קובעת בדיקה בידי חשמלאי־בודק בעל רישיון מתאים במועדים הבאים:
- לפני הפעלתו הראשונה של הגנרטור.
- לאחר ביצוע שינויים בו.
- אחת לחמש שנים לפחות.
הנוסח בתקנה מתייחס לשינויים, ולא רק ל"שינוי יסודי". הבדיקה צריכה להתייחס גם להארקה ולאמצעי ההגנה בפני חישמול בהתאם למתקן ולתקנות החלות עליו. בדיקה זו אינה מחליפה בדיקות עומס ותחזוקה בתדירות הנדרשת.
המלצה מקצועית לתחזוקה
במבנים שבהם הגנרטור מזין מערכות בטיחות חיוניות, מומלץ לבצע לפחות אחת לשנה בדיקת עומס מבוקרת, ובמידת האפשר לפחות 30% עומס בכפוף להוראות היצרן ולדרישות החלות על המבנה.
טיפולים, הפעלות ובדיקות שוטפות עשויים להידרש גם מדי חודש, רבעון או חצי שנה, בהתאם להוראות היצרן, תנאי הרישוי ודרישות בטיחות האש של הבניין. אין להמתין לבדיקת חמש השנים כדי לבצע אותם.
זו המלצה כללית, ולא תוכנית בדיקות לכל מתקן: ייתכן שנדרשים עומס גבוה יותר, משך ארוך יותר או בדיקות תכופות יותר. 30% עומס לבדם אינם הוכחה שהגנרטור מסוגל להזין את כל מערכות החירום. את הבדיקה יש לתכנן ולבצע באמצעות בעל מקצוע בעל הסמכה מתאימה.
ארבע שאלות לפני שמקבלים את הדוח
אל תסתפקו בדוח שכתוב בו "הגנרטור נבדק ונמצא תקין". בקשו לדעת:
- האם הבדיקה הייתה בריקם או בעומס?
- מה היה אחוז העומס?
- כמה זמן נמשכה הבדיקה?
- מה היו התוצאות והאם נמצאו חריגות?

תיק אחזקה שמאפשר לוועד לפקח
ככלל, מומלץ מאוד לתעד ולשמור את כל הבדיקות הנדרשות לפי החוק, התקנים והוראות היצרן. דרשו מחברת הניהול תיק אחזקה מסודר הכולל את אישורי הבדיקות, דוחות הטיפולים, החריגות שנמצאו ותיעוד תיקונן.
ודאו שהתיק כולל את מועדי הבדיקות הבאות ושעותקים נגישים גם לנציגות. מומלץ להיעזר בגורם הנדסי מלווה ובלתי תלוי לבקרה על התאמת התוכנית והדוחות לדרישות החלות על הבניין.
בסופו של דבר, השאלה אינה רק האם הגנרטור מתניע, אלא האם הוא מסוגל לספק את החשמל הנדרש למערכות החיוניות בזמן אמת.
מקורות וקריאה נוספת
- המוסד לבטיחות ולגיהות: בדיקת גנרטור לפי תקנה 26
- רשות החשמל: הארקה והגנה בפני חישמול
- Cummins: בדיקות גנרטור באמצעות עומס דמה
- Cummins: דרישות בדיקה ותחזוקה למערכות גיבוי (PDF, באנגלית)
מקורות היצרן מספקים רקע מקצועי; דרישות NFPA המוזכרות בהם אינן מוצגות כאן כחובה בישראל. את הדרישות לבניין יש לברר לפי המסמכים והאישורים החלים עליו.